שוויץ למתקדמים- או- למה ישנתי על הרצפה בהאקתון.


המייל שמזל שפתחתי
 – רואי סינוף – סטודנט להנדסת חשמל. 

כמה פעמים קיבלתם מייל בתפוצה שכוללת את כל הסטודנטים ומחקתם בלי להסתכל?

רואי מספר על המייל שהוביל אותו לייצג את מרכז ברוניצה ואת הטכניון בשוויץ.

לפני מס' חודשים נשלח מייל מטעם מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, שכלל קול קורא לסטודנטים להגיש מועמדות להשתתף בהקאתון בשם "START". אחרי תהליך מיון קצר- התבשרתי שנבחרתי כאחד מ-12 סטודנטים מפקולטות שונות שייצגו את הטכניון בתחרות ובכנס שנערכו בשוויץ.

האקתון הוא מעין מרתון תכנות שנמשך 24-48 שעות, ומורכב מקבוצות של עד 4 אנשים שמתחרים בבניית מוצר תוכנה מאפס בזמן נתון. למרות שמהתיאור נשמע שכל המשתתפים צריכים להיות 'גאוני' תוכנה, בפועל אפשר לבוא גם בלי רקע במחשבים בכלל. קבוצה טובה תכלול לרוב גם את אלו המתמקדים בהצגת התוצר ("Pitching") – הסבר כללי, רעיונות לפיתוח עתידי, שיווק, מחקר שוק וכו' (הקבוצה מהטכניון שזכתה במקום השני בתחרות, כללה רק מתכנת אחד!).

כשהגענו לשוויץ, לא ידענו ממש למה לצפות, אבל ההקאתון, שכלל 250 סטודנטים מכל העולם, והופק ע"י הסטודנטים המקומיים, עלה על הציפיות בכל תחום. הארגון היה מרשים (למרות שחלקנו נאלצנו לישון על הרצפה), האנשים נחמדים והאתגרים מגוונים ומעניינים. במסגרת התחרות 10 חברות הציגו בעיות ודרישות שונות וביקשו שנתייחס אליהן, ממציאת פתרון לבעלי מוגבלות בהגיעם לתחנת הרכבת, דרך שיפור חווית משחקי המחשב ועד מכונית משחק שלומדת בעצמה את המסלול ומשפרת את זמניה בכל הקפה. בעיני, האתגרים המעניינים ביותר היו בתחום ה FinTech (טכנולוגיה פיננסית).

לאחר ההקאתון טיילנו ארבעה ימים במזרח ובמרכז שוויץ. ביקרנו במפלי הריין ובאגם בודנסי, בעיר הבירה ברן, בציריך, בסנט גאלן ובהר המושלג ריגי שבאלפים השוויצרים, שהיה ללא ספק השיא של הטיול. בסוף אותו שבוע השתתפנו בכנס שכלל 1,500 סטודנטים, יזמים, משקיעים ונציגי תאגידים, ושאורגן גם הוא ע"י סטודנטים מהאוניברסיטה המקומית בסנט גאלן. בדומה להקאתון, גם הכנס היה הזדמנות מצויינת ללמוד במסגרת הרצאות וסדנאות שהתקיימו בכ-10 מוקדים במקביל, וכמובן לפגוש ולהכיר סטודנטים ויזמים מרתקים, ביניהם הישראלי אוהד פלוטניק (שהיה בין מייסדי אאורטו שנמכרה למייקרוסופט ב-200 מיליון דולר) והיזם הסדרתי ביבופ גרסטה, סמנכ"ל בחברת הייפרלופ (ממליץ מאוד לקרוא עליהם ועל הרעיון!)

לאחר עשרה ימים גדושים בחוויות ובחברים חדשים חזרנו ישר לסמסטר – פחות מחצי יום אחרי הנחיתה כבר הייתי בשיעור. נחיתה כואבת…

 

אדם או מכונה?

כתבה: נירית כהן / עריכה: אבישג זליגמן

התחרות בין הארגונים על תחתית המחירים ויעילות משאבים, יוצרת מצב מסוכן בו האדם הופך לעוד בורג קטן במערכה גדולה, שיכולה לסחוט ממנו הכל עד הרגע שבו לא יתאים לה יותר – או שתגיע מכונה יעילה יותר שתחליף אותו. כיצד תברח מגורלך כבורג?

הרשת סערה בשבוע האחרון בעקבות תחקיר של ה NY TIMES  על אמזון כמקום עבודה פוגעני. התחקיר העלה לדיון שאלות בנוגע לעתיד, ואולי גם הווה, של העובד במקום העבודה. האם התחקיר משקף עוד ארגונים או שזה ייחודי לאמזון?איך אני יכול לדעת אם גם לי זה יכול לקרות במקום העבודה?

בספרו החדש, ?Linchpin: Are You Indispensable המחבר, Seth Godin בוחן בדיוק את השאלה הזו. המשמעות של המילה Linchpin הוא חלק חיוני במכונה. וזה לטענת המחבר מהות ההבדל בין מי שימצא את עצמו בארגון כדוגמת התחקיר המדובר, או לחילופין יהיה תמיד זה שבוחר לעצמו את התעסוקה ומכתיב את התנאים. בשביל להבין את הנקודה חייבים קודם כל להבין את הכוחות הפועלים בעולם העבודה. כל מערכת פועלת על היררכיה של:

amazon-750x368

 עובדי ייצור > עובדי ניהול > בעלים

כדי שהמערכת הזאת תהיה כמה שיותר יציבה, הרכיבים שבתוכה (בעיקר עובדי הייצור) חייבים להיות ברי החלפה כך שאם אחד יחליט ללכת, המערכת עדיין תתפקד בצורה אופטימלית. הכל טוב ויפה לארגון, אבל מה אתנו? אם עובדי החברה ברי החלפה, מה מונע מהחברה להחליף אותנו בעובד שמסתפק במשכורת יותר נמוכה, או במכונה שיכולה לעשות את העבודה יותר יעילה? הכלכלה היום הפכה לכזאת  ההופכת אותנו לברגים קטנים שחיים בעולם של חוסר יציבות.

אם זה נשמע לכם חריף, תחשבו על זה כך – אם מישהו יכול לכתוב את מה שאתם תעשו בתפקיד שלכם, אם אפשר לתת לכם “הוראות הפעלה”, סימן שאפשר למצוא מישהו שיעשה את זה יותר בזול. ואם אפשר, זה גם יקרה. אתם יכולים לנסות לגבות מחיר או שכר גבוה יותר אבל אם אתם אותו דבר כמו זה שעומד בתור מאחוריכם, ייקחו את מי שעולה פחות. ואגב, אם זה יתאפשר, סביר להניח שבסופו של דבר המכונה תחליף אתכם.

חשוב להבין שהעולם הזה, בו עבודה הייתה מקום בו אמרו לנו מה לעשות, פיתחו אותנו והבטיחו לנו שיהיה בסדר, העולם הזה נגמר. העולם החדש, החלופי, הוא פלטפורמה של הזדמנויות שלא היו שם קודם. והוא דורש מאתנו לגשת אל היכולות שלנו, אל הקריירה שלנו, אל העבודה, אחרת לגמרי. לא חשוב איפה אנחנו עובדים, חשוב שנדע לוודא שאנחנו לא ברי החלפה, לא במישהו זול יותר ולא במכונה.

איך עושים את זה? עולם העבודה של היום ובוודאי של העתיד כבר לא זקוק לאנשים שיודעים לעשות מה שאומרים להם. הוא זקוק לאנשים שיודעים לפתור בעיות מעניינות, ליצור מה שלא ידענו לבקש, לא לפחד להתמודד במקומות שעוד לא נוסו. לא לפחד שיצחקו מאתנו, להיכשל ולדעת לקום ולהמשיך הלאה. לא לפחד לעמוד לבד עד שיצטרפו אלינו הראשון, אחר כך השני ואז כל השאר. בעולם העבודה החדש העבודה שישלמו לנו עבורה היא עבודה משמעותית.

אז תשאלו את עצמכם, האם אתם סתם תופסים מקום בעבודה? עובדים כי אתם חייבים? עובדים על פי תכנית או מפה שמישהו אחר הכין עבורכם? או שאתם רואים בעבודה שלכם הזדמנות, מקום בו אתם יכולים ליצור? ואם אתם מעסיקים, איזו עבודה אתם מנהלים, תחרות אל התחתית באמצעות ברגים במערכת או טיפוס אל עולמות חדשים באמצעות חדשנות ויצירה? ותזכרו, השאלה איננה אם היום הזה יגיע גם אליכם, רק מתי והאם אתם תהיו מוכנים?

מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון,דרך קורסי היזמות השונים, מציע לכם ללמוד כלים שיעזרו לכם ליצור ולשמר יתרון תחרותי בשוק העבודה החדש. אתם מוזמנים ללמוד עוד בקישור: קורסים אקדמים

 

לכתבה המלאה בבלוג של נירית, לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק של נירית כהן לחצו כאן
נירית כהן כיהנה במשך כעשור כסמנכ”ל משאבי אנוש של אינטל ישראל וכיום מנהלת באינטל מרחב אירופה יחידת יעוץ אסטרטגי.  לנירית מעל עשרים שנות קריירה במגוון תפקידי כספים, משאבי אנוש, מיזוגים ורכישות בארץ, באירופה, בארה”ב ובאחריות גלובאלית. כל הפרטים בעמוד ה Linkedin.

הכל זה הסיפור- יובל חופשי, Interlude

יובל חופשי, CTO ב Interlude , חולק מניסיונו:

זו לא הטכנולוגיה, לא הפיצ'רים, אפילו לא הכסף. הדבר הכי מהותי שיזמים צריכים לחשוב עליו, הוא מה הסיפור שעומד מאחורי הסטארטאפ שלהם, ולמה בכלל הם עושים את זה. זה מה שבאמת מייחד אותם מכל היתר, מה שמכווין את הסטארטאפ ומה שמאפשר לעבור את המהמורות שבדרך.

אז למה סיפור טוב זה כ"כ משמעותי?

יובל חופשי

יובל חופשי

  1. הצוות. צריך אנשים שמתחברים לסיפור, מוכנים להיות שותפים למסע ומוכנים לסבול ולעבור יחד את הקשיים שבדרך. בסופו של דבר, בכל פעם שיש התלבטות גדולה, צריך לחזור  לליבה- מה בדיוק אנחנו עושים ולמה. זה הדבק שמחזיק את כולם יחד.
  2. כסף. כדי לשכנע משקיעים צריך סיפור טוב, שמעניין את המשקיע וגורם לו להתחבר. אם הסיפור טוב ועקבי, אפשר לא רק להגיע למשקיעים הכי טובים, אלא גם  לשכנע אותם לעשות דברים (ולהשקיע סכומים) לא קונבנציונאליים בכלל.
  3. לקוחות. אנחנו היינו מכווני לקוח מההתחלה, ולכל אורך הדרך. הלקוח צריך לשמוע סיפור טוב שהוא מתחבר אליו ברמה הרגשית. זו הדרך הכי טובה לעורר בו את הרצון לשלם עבור המוצר. אנחנו חיפשנו כלי חזק אמוציונאלית שמייצר אפקט של וואו, ולחברה באמת היו לקוחות כמעט מהיום הראשון. הקבלות שהבאנו מלקוחות הן גם אלו שאפשרו לנו לשכנע את המשקיעים.
  4. המוצר עצמו. המוצר משתנה כל הזמן, וחייבים להבין מה הליבה, ועל מה מתפשרים או מוותרים. הרעיון ל Interlude התחיל מבעיה שיוני (יוני בלוך, המנכ"ל והמייסד) נתקל בה. בתעשיית המוזיקה אומרים שאם מישהו שומע שיר 3 פעמים- הוא ייתפש, אז רצינו לייצר קליפ אינטראקטיבי שיגרום לשיר לתפוס.  מבחינתנו אחת הדרכים לגרום לזה לקרות היא  לא להתפשר על זה שהוידאו יופיע ב stream אחיד. זה חלק מהליבה שלנו, ואחת היכולות החזקות של המוצר. וויתרנו על הרבה דברים אחרים כדי שזה יתקיים, ובהסתכלות לאחור, זה משתלם לנו.
תודה ליובל, שהתארח באירוע פתיחת השנה שלנו, ויודע איך לספר את הסיפור הכי טוב!

לתמונות מהאירוע          לאירועים הקרובים

הטיפים שעוד לא שמעת

חשבתם על רעיון נהדר לסטארט אפ? הבעיה היא ש 9 מתוך 10 סטארטאפים נועדו להיכשל. כמה טיפים פחות נפוצים, מעולמה של אילנית הלפרין:

אילנית הלפרין

אילנית הלפרין

  1. זהו את המודל העסקי ותבדקו את עצמכם לכל אורך הדרך- הגדירו את השוק בו יפעל הסטארט אפ, אפיינו את המתחרים, השותפים האסטרטגיים ובעיקר- הגדירו את מדדי הביצוע המרכזיים (Key Performance Indicators) על פיהם תאמדו את התקדמותכם ורמת ביצועיכם.
  2. הכירו את אפשרויות המימון והמענקים הקיימות לפניכם- בנוסף למשקיעים המוכרים והידועים (איינג'לים, חממות וקרנות הון סיכון), קיימים  מסלולי מימון שיזמים אינם מודעים אליהם. לדוגמה, מענקים ממשלתיים ומענקי קרנות דו לאומיות במסגרת המדען הראשי, אינם כרוכים במתן אחוזים ודילול היזמים, להבדיל מיתר אופציות המימון.
  3. הקימו את החברה תוך התחשבות במבנה המשפטי ושיקולי המס - למה זה חשוב? נכון, זה אולי לא הדבר הראשון שאתם רוצים לעסוק בו, אבל כדאי להשקיע מחשבה בכל הנוגע למועד ומיקום רישום החברה. למשל, כיום, חברות בארץ נהנות ממס חברות מופחת, אך עדיף לחשוב בצורה אסטרטגית ולבחור את מיקום הקמת החברה לפי מה שמשתלם בטווח הארוך. שינויים בהמשך הדרך כרוכים בעלויות רבות ופרוצדורות בירוקרטיות מעייפות.

ועכשיו כל מה שנותר הוא להתחיל בעבודה הקשה…

הכותבת הינה מנהלת מחלקת הי טק ומדעי החיים פאהן קנה ושות',. Grant Thornton Israel

5 אתרים טכנולוגיים שכל יזם חייב להכיר

 

TechCrunch מוכר בעיקר בזכות הסיקור שהוא מעניק למיזמים מובילים ותחרותTechCrunch Disrupt. התחרות מעניקה לסטארט-אפים בתחילת דרכם פרסים כספיים, חשיפה וסיקור עולמיים. בשנים האחרונות  הגיעו למקום הראשון בתחרות 2 מיזמים ישראלים:Shaker, בר ווירטואלי שפעיל בפייסבוק ו- Soluto, תוכנה שמטרתה למזער תסכולים שיכולים לנבוע משימוש במחשב. האתר מנהל גם את CrunchBase,שמכיל אינדקס מקיף של עולם היזמות:  יזמים ומיזמים משקיעים ועוד.

Mashable מסקר את זירת המדיה החברתית וחדשות טכנולוגיות בולטות. בנוסף, מארגן כנסים, אירועים וטקס פרסים שנתי לפיתוחים טכנולוגיים, אפליקציות ומסעות פרסום. האתר מסקר גם  תוכן וויראלי ברשת כגון,  memes, סרטוני חתולים או אב שיורה בלפטופ של בתו (!) כי היא מבלה יותר מידי זמן בפייסבוק.

VentureBeat פשוט עוקבים אחרי הכסף, שלוש המילים שהאתר חרט על דגלו הן טכנולוגיה, אנשים וכסף. האתר מסקר בעיקר את הפן הפיננסי בעולם הטכנולוגיה: רכישות בולטות, גיוסי הון, מגמות בהשקעות ופטנטים.

engadget מסקרים חדשות (וגם שמועות) טכנולוגיות מזווית החומרה, בעיקר מנקודת המבט של הצרכנים. מפרטים של סמארטפונים, טאבלטים וחידושים בעיצוב לוחות אם מצד אחד, וגאדג'טים כמו מסוק לאדם יחיד שמופעל ע"י פדאלים מצד שני.

FastCompany הוא מגזין מודפס הזוכה לפופולריות גבוהה גם ברשת. האתר מארח כותבים  רבים ומתרכז במגמות ובאנשים שנחשבים ליצירתיים בתחומם, בין אם מדובר בחברות, אנשי עסקים או מעצבים.

תמונת פוסט באדיבות Image courtesy of coolDesign / FreeDigitalPhotos.ne