יזמות מעבר לים

לפני כחודש התרחש מחזור נוסף של תוכנית מיראז' אשר נוסדה במטרה לקדם עסקים ויזמות בישראל. כל כמה חודשים, מכנסת התוכנית קבוצה של יזמים ישראלים ומטיסה אותם לארה"ב לשבועיים אינטנסיביים בהם הם לומדים על יזמות, כיצד עושים עסקים בארה"ב ויוצרים קשרים עם בכירים בתעשייה.

13570305_10154369316439923_829589214_o

כבוגרת התוכנית, חזרתי לספר.

 לקח ראשון: הדבר הכי חשוב ביזמות זה הלקוח

– "כשאני מסתכל עליכם הישראלים, אני מאוד מודאג"

– "למה?"

– "אתם חכמים מידי"

– "וזה דבר רע?"

– "אנשים שהם חכמים מידי, חושבים שהם יודעים את כל התשובות. ואולי זה נכון. הבעיה היא, שכשאתה יודע את כל התשובות, אתה מפסיק לשאול שאלות. ואז את כל הדיאלוג של מי הלקוח, מה הצרכים שלו ומה הוא רוצה, אתה מקיים בינך לבין עצמך ומפספס הרבה מאוד מידע הרבה יותר נכון ומדויק שיכולת לקבל אילו רק היית שואל. לפעמים צריך להיות קצת טיפשים כדי לעשות דברים מאוד חכמים."

האדם הראשון שפגשנו היה אימראן כורים, איש שיווק זוכה פרסים והוא שגרם לי להבין עד כמה אני לא באמת יודעת מי הלקוח שלי, ועד כמה זה חשוב שאלמד להכיר. בסופו של יום זה ממש לא משנה עד כמה המוצר שלך טוב, או יותר טוב מאחרים, משנה רק תפיסת הלקוח – האם הלקוח חושב שהמוצר שלך טוב יותר.

לקח שני: הפסיקו להיות כל כך ישראלים

התרבות הישראלית היא מחוספסת וזה משהו שאנחנו בד"כ מאמצים כמקור לגאווה. בעולם העסקים לעומת זאת, זה יכול לגרום להרבה אנטגוניזם וסגירת דלתות. האמת, שלפני הכנס הזה, הייתי בטוחה שלעשות עסקים זה קצת כמו לשחק פוקר: כל אחד שומר את הקלפים שלו קרוב לחזה ומנסה להשיג כמה שיותר. מהר מאוד גיליתי שזו גישה שגויה של הרבה אנשים.

בסופו של יום, עסקים הם דיאלוג. הדרך לעסקה טובה מתחילה קודם בליצור קשר עם האדם שעומד מולך, להבין מה הצרכים שלו אישית ולא רק של החברה שלו, להסביר לו מה הצרכים שלך, ולראות כיצד אפשר לעזור אחד לשני בצורה האופטימלית ביותר. בשורה התחתונה אנשים משקיעים באנשים ועושים עסקים עם אנשים, לא בחברות, וכדי להשקיע בך צריך לבטוח בך. חלק מהתהליך של רכישת אמון מתחיל דווקא בלחשוף את הקלפים.

לקח שלישי: Fake it till you make it

13570244_10154369316479923_311130551_o

רק כאשר עליתי על הטיסה פתאום הבנתי, מדובר בתוכנית שמשתתפיה הם יזמים בגילאי 40-50 בעלי ניסיון והאנשים שפגשנו הם מהבכירים בתעשייה עם סיפורי הצלחה מטורפים. ואני, סטודנטית צעירה שעוד לא סיימה תואר ראשון.

מה לעזאזל אני עושה פה? הייתה המחשבה שליי ביומיים הראשון. ואז זה נחת עליי – כל שאר האנשים בחדר חולקים את חששותי , ואני מסוגלת להגיע לאותם דברים והישגים. יותר מזה, הכלים שצברתי במסגרת העבודה במרכז היזמות וגם במסגרת מגמת התמחות המשנה ביזמות שעשיתי במקביל לתואר, היו בסיס יציב להקמת המיזם שלי וכל מה שחסר לי זה הביטחון העצמי. אז עם ג'קט מחוייט ופרצוף רציני של "אני אשת העולם הגדול", לאט לאט אנשים התחילו לקחת אותי ברצינות ולדבר איתי על אפשרויות לשיתופי פעולה, ועסקאות.

מסקנה, גם אם משהו נראה גדול עליכם, העמידו פנים שיש לכם בטחון עצמי עד שזה יקרה באופן טבעי. כל עוד יש לכם את הרקע הלימודי והכלים להצליח, גיל או חוסר ניסיון קודם לא אמורים להיות מה שמעכב אתכם.

למידע על קורסי היזמות של המרכז

 

אבישג זליגמן

אחראית שיווק במרכז ברוניצה ליזמות

 

הכותבת היא סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובוגרת מגמת התמחות משנה ביזמות בטכניון וממקימי ספירוגר (Spirugar), מיזם המפתח קינוחים ומתוקים דלי פחמימות שדומים בטעם ובמראה למוצרים רגילים, אך מתאימים גם למאובחני סוכרת.

 

טכנולוגיות פורצות דרך באס"ט

בלוג אורח מאת: ציון בדש – רכז יזמות באס"ט הנכנס, מסיים סמסטר רביעי במסלול מדמ"ח ופיסיקה

בגיל 18 רשמתי פטנט על רעיון טכנולוגי לצמצום זיהום האוויר.

IMG_5043 (1)

הברקה של רגע? ממש לא

בשלב הזה בטח יהיו כאלה שיחשבו "טוב, הוא כנראה אחד מאותם גאונים, בטח כל היום חושב על רעיונות להמצאות". אבל האמת היא שכל התדמית הזאת של אדם שיושב לבד בחדר ופתאום מכה בו רעיון, זה שטויות. יכול להיות שיש כאלה, אבל אני לא אחד מהם. לרוב יש עוד אנשים בחדר ואתה גדל ומתפתח ומתקדם עד שפתאום אתה מסתכל אחורה ורואה "וואלה יש פה משהו. לא רק שזה עובד, יכול להיות שגם צריך לרשום על זה פטנט."

כשנכנסים לעולם היזמות, אחד הדברים שמבינים דיי מהר זה שמדובר על עולם שהמהות שלו היא מציאת פתרונות לבעיות. למישהו היה צורך, והנה הגיע מיזם שמצא מענה לאותו בנאדם. אם לא היה לו צורך בפתרון שהומצא, כנראה שהוא גם לא היה צורך אותו ואז המיזם היה נכשל.

אבל אחד הדברים שהכי מושכים אותי לעולם היזמות היא דווקא ראיה של המצב הזה מזוית קצת אחרת – כאשר המצאה טכנולוגית מצליחה להשפיע ולשנות את המציאות ברמה כזאת שהיא פותרת גם בעיות שהיא אפילו לא התכוונה לפתור. בעולם היזמות מתייחסים לזה כאל Disruptive Technology. דוגמא מעולה לטכנולוגיה מהפכנית כזו היא המכונית, שמבלי להתכוון פתרה את בעיית צואת הסוסים בערים גדולות בעולם.

אז איך חושבים על רעיון לטכנולוגיה?

בחודשים שקדמו לפטנט התחלתי להסתקרן בכל עולם היזמות. הייתי קורא המון על המצאות דרך Google Patent. בעיקר עניינו אותי המצאות של מכשירים וכל דבר שהיה קשור לאיכות הסביבה וזיהום אוויר. ככל שחקרתי ולמדתי יותר, התחלתי להבין את הצרכים של השוק הזה, מה חסר ואיפה, וברגע שמבינים צורך ורואים שיש בעיה, הדרך לחשיבה על פתרונות היא המשך טבעי.

ומה הלאה?

אני חושב שבטכניון אנחנו נמצאים במקום מצויין להמציא ולבנות את הטכנולוגיות המהפכניות הבאות. לשם כך צריך קודם כל להכיר מהי יזמות, ולקבל את הכלים להתמודדות עם שאלות מהותיות שיעזרו לכוון את הטכנולוגיה למקום הנכון.

במרכז ברוניצה ליזמות תוכלו לקבל את הכלים לבחינת הזדמנויות והקמת מיזמים וללמוד עוד המון על מהי יזמות וכיצד ניתן להשתלב בעולם הזה. בתפקידי כרכז היזמות באס״ט מטרתי היא להנגיש ולקרב את הנושא לכלל הסטונדטים בטכניון.

מקווה שהצלחתי לגרום לכם להתעניין ביזמות או להפחות להסתקרן לגבי מה יש למרכז יזמות להציע ואשמח לענות על כל שאלה, הצעה, בקשה, שתצרו עימי קשר כדי שנוכל לחולל את המהפכה הבאה: zion@yazamut.technion.ac.il

ציון

איך מצאתי את עצמי בהאקתון בשוויץ

פוסט אורח מאת: בת חן חוזה

קור מקפיא או אביב אירופי

נכון לכתיבת שורות אלו אני בציריך, שוויץ, אחרי האקתון חוויתי ולפני כנס בו חבריי לקבוצה ואני נציג אפליקציה שפיתחנו ב 35 שעות. איך מצאתי את עצמי במקום הקר הזה?IMG_9245

כמו שאתם  יודעים, לא פשוט בתור סטודנטית בטכניון לפנות זמן בלו"ז, אבל כששמעתי על ההאקתון START HACK בשוויץ, וגיליתי שמרכז ברוניצה ליזמות ואגודת ידידי הטכניון בשוויץ החליטו לממן כרטיסי טיסה ל-10 סטודנטים שייבחרו מבין המועמדים, התלהבתי. לא רק תחרות, אלא גם ארץ אחרת, אנשים שונים, תרבות שונה ואתגרים חדשים!

יצאנו בטיסת לילה מהארץ וכשנחתנו בבוקר בציריך קיבל את פנינו קור מקפיא (או כמו שהשוויצרים קוראים לו- אביב…). ההאקתון, נערך באוניברסיטת סנט גאלן שמתמחה בלימודי כלכלה ומנהל עסקים, ואורגן כולו ע"י סטודנטים. המשתתפים כללו סטודנטים ויזמים שהגיעו מארה"ב אירופה, וגם נציגים ישראלים מהאוניברסיטה העברית, וחברות שוויצריות ובינלאומיות. רב היזמים היו סטודנטים למדעי מחשב או מתכנתים, והם התפלאו קצת לשמוע שאני לומדת הנדסת אווירונאטיקה וחלל (כביכול לא מהתחום) אבל לא דאגתי לגבי זה יותר מדי.

לפתור אתגרים של חברות ענק

בתחילת האירוע כל חברה שנתנה חסות הציגה אתגר שהמשתתפים יכולים לנסות לפתור. עבדתי עם ארבעה סטודנטים נוספים מהטכניון-  עומר ערד וגיל אלבז שעסקו בתכנות, נדב מכבי ואני עבדנו על  השיווק והפרזנטציה. בנינו אותה מתוך מחשבה שפרזנטציה מוצלחת חשובה לא פחות מדמו עובד, וששילוב מוצלח שלהם עם רעיון חשוב ומועיל יוכל להביא ניצחון.

12821353_10153905739162778_4887190846043385464_nהאתגר שבחרנו היה לעזור לאנשים עם מוגבלות להתנייד ברכבות שמהוות חלק אינטגרלי בתחבורה השוויצרית, האתגר הוצע ע"י חברת הרכבות השוויצרית SBB בשיתוף עם p2pkit (חברה שמספקת טכנולוגיית שיתוף מידע ללא אינטרנט בטווחים קצרים peer-to-peer) .

פיתחנו את p2People , אפליקציה חברתית  שמאפשרת תכנון מסלול נגיש ואפשרות לשלוח בקשת עזרה לאנשים בסביבה ללא שימוש באינטרנט, דבר קריטי כאשר נמצאים מתחת לאדמה. למעשה האפליקציה רלוונטית לא רק לבעלי מגבלה פיזית, גם לאנשים עם מטען, ילדים ועוד יוכלו להיעזר בה. ערך מוסף לחברת הרכבות הוא מידע וסטטיסטיקה על התנהגות הנוסעים- מידע שיאפשר לחברה לתכנן ולהתאים את התחבורה בצורה טובה יותר.

בשעה 00:00 התחרות החלה והתחלנו לעבוד בטירוף. היו לנו 35 שעות לבנות ולהציג את האפליקציה שלנו. בלילה השני נתקלנו בבעיות בפיתוח וגם העייפות גברה אבל לבסוף בבוקר, לאחר עבודה קשה, הכל עבד- האפליקציה והמצגת היו מוכנות. קצת תרגול ושינויים של הרגע האחרון ונקראנו להציג מול השופטים. זכינו במשימת האתגר ובמקום שני בתחרות הכללית.

ההאקתון היה חוויה מדהימה. פגשתי אנשים חכמים ומעניינים מארצות שונות שלכולם התחביב המשותף של להמציא וליזום. אתגר נוסף היה הצורך להבין ולחשוב איך להתאים מוצר לאנשים מתרבות אחרת. למדתי לסמוך על הדרך שלי גם אם היא שונה משל כולם כי בסוף היא יכולה להשתלם בגדול. וכמובן איך אפשר בלי – הרגשתי שייצגנו את ישראל, הטכניון ומרכז ברוניצה ליזמות בטכניון בכבוד לאורך כל התחרות.

בת חן חוזה, שנה שנייה הנדסת אווירונאוטיקה וחלל

לאלבום התמונות המלא מההאקתון

רוצים להשתתף בהאקתון פה בארץ?

תחרות Fintech Challenge מגיעה לטכניון. לפרטים נוספים והרשמה

האדריכל הסורר שהגיע ל-3DayStartup

כתבת אורח מאת: איגור גרושקו

IGOR

לפני כחודש, ישבתי בהרצאה מכוננת שחשפה אותי לנקודת מבט שלא הכרתי לפני כן: המקום של אנשים שמגיעים מתחומי העיצוב והתכנון בחברות סטארטאפ. שי וינינגר, אחד ממייסדי Fiverr, סיפר על החברה שלו ובסוף ההרצאה הציג עשרות לוגואים צבעוניים על גבי שקופיות במצגת. שאלתו הייתה "מה משותף לכל החברות האלה?". ישבנו בקהל קבוצה של אדריכלים והסתכלנו על הלוגואים. כולם נראו מוכרים: פינטרסט, טאמבלר… ועוד חברות נוספות בקנה מידה דומה. אנשים בקהל העלו השערות, אבל שום דבר לא הכין אותנו לתשובה של שי: כל השרותים שהופיעו על גבי המצגת הוקמו על ידי מעצבים מתחומים שונים.

השאלה הזאת, מה יש למעצבים שגורם להם להיות כל כך הכרחיים גם בחברות שנחשבות לטכנולוגיות, העסיקה אותי כבר בזמן הלימודים.

אדריכלים אינם בנאים

אחד הדברים שדחפו אותי לתהיות האלה, היו דברים שנאמרו על ידי אחד מהמנחים בזמן הלימודים: "אדריכלים אינם בנאים. במקום לבנות, אדריכלים מייצגים רעיונות." כלומר ארכיטקטורה כלל לא עוסקת במבנים, אלא ברעיונות של מה שעתיד להפוך למבנים, חללים, ערים. גישה זו סקרנה אותי.

תהליך התכנון בארכיטקטורה הינו מתודולוגיית ניתוח בעיות, מציאת פתרונות וייצוגן במטרה להטמיען במציאות. תהיתי אם אופן החשיבה אותו רכשתי בלימודי הארכיטקטורה רלוונטי לתחום אחד בלבד או שאולי יהיה שימושי גם בתחומים נוספים.

לא המסלול הקלאסי

לפי המסלול הקלאסי של אדריכלות, הייתי אמור להיות עכשיו תקופה ממושכת במשרד אדריכלים לטובת התמחות ולקבל רישיון אדריכלי, אבל אני אדריכל סורר שלא הולך בתלם והחלטתי שאני קובע לעצמי מסלול משלי. יחד עם שותפתי (אנאייס) הקמתי חברה המספקת שרותי גרפיקה אדריכליים למשרדים גדולים ולאחר מכן גם שלוחה נוספת (הסטודיו האלטרנטיבי) העוסקת בהדרכת תכנים פרקטיים לאדריכלים ומעצבים. השתתפות בתחרות ה-3DayStartup הייתה בהמשך ישיר לחיפוש הזה של איפה אני עומד בתוך העולם האדריכלי, ומה המקום של אדריכלים מחוץ לעולם המסורתי של אדריכלות.

תחרות ה-3DS

לתחרות הגעתי ביחד עם שותפתי אנאייס.IGOR2

לאחר שלב הפיצ'ים הצטרפנו לקבוצה שעסקה בתחום השונה בתכלית משלנו, זו הייתה קבוצה שעסקה בעולם הרפואה, עם רעיון חזק שהציע להפחית טעויות אנוש בעת קבלת חולים בחדרי המיון.

צוותינו כלל ביולוג רפואי, שני מהנדסים עורכת דין ושני אדריכלים. תחילה חששנו שאנחנו נכנסים לעולם שלא שייך לנו, משהו ששייך לעולם של מהנדסים ואנשי עסקים בלבד. להפתעתנו מצאנו את עצמינו משתלבים בקבוצה ותורמים לצוות – ולא בנושאים האורגניים לנו בלבד.

זוויות ההסתכלות המגוונות יצרו סביבה פוריה להעלות ולפתח רעיונות. הכישורים הייחודיים לכל משתתף בקבוצה היוו פלטפורמה המאפשרת לבקר ולבדוק מחדש היתכנות הרעיון והמוצר. תמיכתם של היועצים המגיעים מלב ליבה של היזמות עוזרה להתכוונן ולהפוך הרעיונות למוצרים ושירותים הקשורים למציאות.

שלושה ימים שנראו תחילה כזמן קצר מדי כדי להכיל משהו משמעותי התבררו כפרק זמן לגיטימי בעקבות ארגון מצוין, קבוצה מגובשת ויועצים בעלי ידע מעשי רב. יחד עם זאת, כדי להבין יותר – נצטרך לחכות לאירוע הגדול יותר מאותו בית היוצר – ביזטק, מציע לכולכם לקחת חלק גם.

מגמת התמחות המשנה ביזמות- כל מה שרצית לדעת

11429617_820986214617540_6921607504367381024_oכשמסתכלים על יזמים מצליחים, נדמה שזה עניין של כישרון מולד. כל פעולה שלהם באה ממקום אינטואיטיבי ונראה שהם מצליחים בלי להתאמץ. בפועל, רב היזמים עבדו קשה ועשו לא מעט טעויות עד שהגיעו להצלחה.

אף אחד לא יכול ללמד אותך איך להיות יזם. אבל-כן אפשר ללמוד מאיזה טעויות להימנע וכיצד לממש את הפוטנציאל היזמי שלך ולהפוך ליזם טוב יותר. מגמת התמחות המשנה ביזמות נועדה בדיוק בשביל זה. מטרת התוכנית היא להקנות את הכלים והידע- כדי שברגע שתצא לתעשיה (בין אם כמייסד סטארטאפ, ובין אם כיזם בתוך ארגון), נקודת ההתחלה שלך תהיה הכי גבוהה שאפשר. מה שתעשה משם, זה כבר בידיים שלך.

 למה כדאי להשלים את המגמה?

העולם התעסוקתי כיום שונה מאוד מהעולם התעסוקתי של לפני 20 שנה. אם לימדו אותנו שהדבר הכי חשוב כדי להתקדם זה תואר, היום תואר הוא ערובה לנקודת פתיחה טובה, לא יותר. העולם התעסוקתי הפך להיות כל כך דינמי, שהקריירה שלנו הפכה לסטארטאפ בפני עצמו. כבר מגיל צעיר יש לנו צורך בסט כלים שונה לחלוטין ממה שחשבנו. אנחנו צריכים לדעת כיצד לשווק את עצמנו למעסיקים פוטנציאלים ולהבין שהמקצוע שלנו כנראה ישתנה מספר פעמים במהלך חיינו. 75% מהיזמים עבדו בארגון, הקימו סטארטאפ, חזרו לארגון, והיו צריכים להמציא את עצמם מחדש בכל פעם.

מגמת היזמות נוגעת בנקודה הזאת. ידע ביזמות לא נועד רק למי שרוצה להקים חברת סטארטאפ, זה נועד לכל מי שמבין שמדובר בסט כלים שמקנה יתרון תחרותי בכל תחום שאליו מתכננים להיכנס.

 אז מה לומדים?

כדי לקבל את התעודה, יש צורך בשלושה קורסי חובה וקורס בחירה אחד. קורסי החובה הם: שיווק למיזמים טכנולוגיים (094816)   – הקורס מלמד על ההיבטיים השיווקיים ביזמות, מתודולוגיות נפוצות, ניתוחים של אסטרטגיות שיווק  ותרגיל מעשי. היבטים פיננסיים ומשפטיים ביזמות (094814) – הקורס מקנה לסטודנטים הבנה אודות ההליכיים המשפטיים והפיננסיים בשלבים המוקדמים של הקמת מיזם טכנולוגי (הסכמי חברות, רישום פטנטים ועוד..) ופרוייקט גמר ביזמות (094815) – הכנת תוכנית מלאה למסחור. הקורס מבוסס על הידע שנרכש בקורסי הקדם ביזמות, ומאפשר להתנסות בתהליך הקמת חברה, עם דגש חזק על זיהוי הזדמנויות עסקיות והוצאתן לפועל.

11393354_820986031284225_1020924145279990357_o

בכל הקורסים יש מגוון רחב של מרצים אורחים – בכירים בתעשייה ויזמים מצליחים. מעבר להרצאות מרתקות, הסטודנטים במגמה זוכים ליצור קשרים יקרי ערך עם בכירים בתעשיה.

קצת על בוגרי המגמה

מרבית הבוגרים נדבקו בחיידק – ובחרו להשתלב בסטארטאפים בצמיחה. תהילה סבאג, הבוגרת הראשונה של המגמה הצטרפה לסטארטאפ StartApp (כן..) לתפקיד בתחום השיווק,  אלעד שעשוע הצטרף לצוות Everysight, ואיליה גלנץ לסטארט אפ שעדיין נמצא מתחת לרדאר.

כיצד נרשמים?

הרישום למגמה מומלץ החל מהשנה השנייה במזכירות לימודי ההסמכה בפקולטת האם. סטודנט שיעמוד בדרישות, יקבל תעודה חתומה על ידי דיקן לימודי הסמכה המאשרת כי השלים בהצלחה את המגמה המשנית.

למידע נוסף אודות המגמה ניתן לפנות ל: yazamut@technion.ac.il או לאבישג (אחראית שיווק במרכז ובוגרת המגמה) avishag@yazamut.technion.ac.il

טעימה מחיי היזמות

בלוג אורח מאת: קרן רזניק

קורה מדי פעם, שמשוטטים בפייסבוק ופתאום עולה לפיד משהו מעניין. במקרה שלי, נתקלתי בתמונות של סטודנט שנה מעליי באחד מאירועי מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. עד אותו הרגע, מתוודה, לא הכרתי את המרכז. ההתקלות המקרית שלי בזה בפייסבוק חשפה אותי לקיומה של ׳סצנת יזמות׳ שמתרחשת בטכניון וחייבת להודות, שזה דיגדג לי בקצות האצבעות.

KEREN

כנראה שחלק מהסיבה שטרם יצא לי להיחשף לנושא היזמות, היא הימצאותי בפקולטה לארכיטקטורה. לא תמיד אנחנו ב׳מרכז העניינים׳ ויתכן וגם החיבור בין ׳יזמות׳ ו׳אדריכלות׳ הוא לא משהו שבהכרח מסבר את האוזן במובן של ׳חיבור טבעי׳, אבל דווקא עבורי לחיבור היה פוטנציאל אדיר במובנים של יצירתיות, ׳חשיבה מחוץ לקופסא׳, שילוב יכולות גרפיות והסתגלות גבוהה לחוסר בשעות שינה. לסיכומו של עניין, כששמעתי על המרתון 3DS) 3DayStartup), הבנתי שזה משהו שאני חייבת לנסות ולו בשביל ההרפתקה.

מהר מאוד גיליתי, שיתכן וכל ההגשות הפרונטליות שהעברתי עד עכשיו בפקולטה, מתמצות לניסיון לעשות פיצ' משכנע של הרעיון שלך. הפעם לשם שינוי, נאלצתי לשכנע חבורה של סטודנטים, שהקשר שלהם לעולם שלי הוא כמעט מקרי, שהרעיון שלי טוב ונחוץ בעולם- כדי שגם הם יתלהבו ויחליטו לעבוד איתי.

מצגת של 160MB

הדבר הראשון שלמדתי מהחוויה הזו, היא שמצגות של 160 מגה, תקפות רק לפקולטה לארכיטקטורה (אנחנו לא חושבים שזה מוזר, כל השאר כן). הדבר השני שלמדתי, שרעיון טוב, זה רעיון טוב, לא משנה מאיזה תחום הוא מגיע ומי מציג אותו . באופן הזה נחשפתי לפיצ׳ים בתחום המכשור הרפואי והרשתות חברתיות, לחוויות צלילה עם יותר מדי אדרנלין ועוד. היה מרתק לראות איך אנשים מדיסציפלינות שונות, מתארים את הרעיון שלהם בגובה העיניים ושכלי לא פחות חזק מרעיון טוב, הוא היכולת לתקשר אותו במילים פשוטות ובמוטיביציה.

סטארטאפיסטית ל-72 שעות

KEREN

אספקט נוסף וחשוב לא פחות, היא החוויה הזו של ׳עולם אחר׳. אומרת עולם אחר, כי עבורי, ללכת עם סרט עם השם שלי (כי מנטורים צריכים לדעת איך קוראים לי), להיות בחדר עם מלא אנשים מוכשרים מכלל התחומים שהטכניון מציע, לקבל פיצות ובירות חינם (היה גם סושי), לקבל את ההזדמנות להכיר אנשים שאשכרה ׳עשו את זה׳ מהעולם האמיתי (ואפילו לשמור איתם על קשר כי זו רק ההתחלה) ולעשות את כל זה במרתון באיזו כיתה בפקולטה להנדסת חשמל – ממש שואב אותך לאינטנסיביות חדשה, יוצר אווירה של הדבר האמיתי, כמעט כמו להרגיש ׳סטארטפיסט׳ ל-72 שעות. זה מסוג החוויות שגורמות לך להגיד לעצמך ׳זה לא ממש בשבילי׳ או שלחילופין אתה אומר ׳נראה לי שנדבקתי בחיידק הזה, איך ממשיכים מפה עכשיו?׳

אסכם בקצרה, שהייתה חוויה מהממת, שגילתה לי על עצמי שהחיידק כנראה ישב שם מזמן ושהפלטפורמה הנפלאה הזאת, איפשרה לי לגלות אותו. בעקבות ה-3DS הכרתי את השותף שלי למיזם ונכון לעכשיו, אנחנו רצים ביחד לדבר האמיתי ממש.

קרן רזניק –

שנה ה' בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, יו"ר ועדרכילות מטעם אגודת הסטודנטים.

13 מיליון דולר לעמותות שלא יעשו אקזיט

ראיון עם ברוך ליפנר, מנהל קרן Tmura

בשנה האחרונה תרמו סטארטאפים ישראלים  2 מיליון דולר למטרות חברתיות. תכירו את קרן תמורה – שמגייסת אופציות מסטארטאפים בשלבים מוקדמים, ומשקיעה בעמותות חברתיות כגון הכנפיים של קרמבו. ויש גם זוית טכניונית.

לכתבה copy

מה גורם ליזם שעדיין לא גייס כסף, לתרום אופציות מהסטארטאפ למטרות חברתיות? קרן תמורה מבקשת גם מחברות שעדיין לא גייסו כסף, לתרום לקהילה. "אנחנו פונים לסטארטאפים ויודעים שכרגע אין להם תזרים מזומנים, אז אנחנו מבקשים אופציות במקום תרומה" מספר ברוך ליפנר, מנכ"ל הקרן ב 13 השנים האחרונות. "התקווה היא שבשלב כלשהו בעתיד יהיה אקזיט והחברה תרוויח, ואז אנחנו נממש את האופציות ונשתמש בכסף כדי לתרום לפעילויות של חינוך ונוער. נכון להיום גייסנו תרומות של אופציות מ-429 חברות, ואחרי עשרות אקזיטים, זכינו לחלק כ-13,000,000$ לפרויקטים חינוכיים".  ברוך, אגב, הוא העובד היחיד בתמורה. הרעיון הוא לתרום כמה שיותר לקהילה ולצרוך כמה שפחות כסף.

ברגע האמת- לא מוזר ליזמים לוותר על הכסף?

"היזמים הם אנשים טובים וחשוב להם לתרום. באקזיט של WAZE, למשל, קיבלנו צ'ק מאוד שמן שאף אחד לא ציפה שנקבל. כשהגענו אחרי האקזיט לאירוע עם החברה, נעם, המנכ"ל נעמד מול העובדים ואמר "אתם צריכים להיות גאים בזה שכחלק מהעסקה אנחנו תרמנו מיליון וחצי דולר לקהילה, זה ענק".

איך מחליטים למי לתרום?

"כל חברה שתורמת לתמורה, יכולה לבחור למי היא רוצה לתרום. רק במידה ואין העדפה אנחנו נעשה את הבחירה. ב- WAZE לדוגמה, היזמים רצו לערב את העובדים בתהליך, אז ביקשו מאיתנו המלצות. הזמנו עמותות לעשות פרזנטציות מול העובדים ב WAZE ואז נערכה הצבעה. בנינו יחד איתם מסלול למענקים, כל העובדים בחברה היו מעורבים. העובדים החליטו לתרום את רוב הכסף ל"כנפיים של קרמבו", "חינוך לפסגות" ו"מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית". כולם קיבלו 1,500,000 ₪ על פני 3 שנים. אחרי שנה הזמנו את העמותות שוב לספר מה נעשה בזכות התרומה. זה היה תהליך מאוד יפה".

"תמורה לא עובדת עם הרבה עמותות. הדגש שלנו הוא על עמותות שמפתחות מודל ייחודי שניתן לשכפל אותו גם למקומות אחרים. מדובר בעמותות קטנות שיש להן פוטנציאל לגדול. הכנפיים של קרמבו היא תנועת נוער לילדים עם צרכים מיוחדים. יש להם עשרות סניפים ברחבי הארץ בכל המגזרים, מאות מדריכים. זו תוכנית ייחודית גם ברמה העולמית. חינוך לפסגות, לדוגמה, היא עמותה שהתחילה לפני יותר מ-10 שנים. כמה סטודנטים בדרום תל אביב רצו לעשות משהו בתחום החינוך- הם יצאו לשכונה וחקרו את הסביבה, והקימו פרוייקט שלוקח ילדים מצטיינים ממקומות קצת יותר קשים, ומלווה אותם לאורך כל התיכון עד לקבלת בגרות טובה כדי לוודא שהם יגיעו אח"כ לאוניברסיטאות. כשפגשנו אותם לראשונה הם היו פרוייקט קטן בדרום תל אביב, בדיוק פתחו את הסניף השני או השלישי. היום העמותה היא בסדר גודל אחר לגמרי, הביאו מנכ"לית מקצועית מבחוץ, יש להם יותר מ-15 סניפים, אלפי סטודנטים וכו'. זה ממש סיפור הצלחה".

אנחנן מקווים שחלק מהסטודנטים האלו יגיעו לטכניון. חברות בוגרות ביזטק כגון Windward LifeBond ו Meerkat כבר תרמו אופציות. עכשיו יש עוד סיבה לחכות לאקזיט או להנפקה.

לפרטים נוספים על תוכנית תמורה

ביקשנו מרכזת היזמות באס"ט לדבר – זה מה שהיה לה להגיד

פוסט אורח מאת מור סמולש, סטודנטית שנה שניה בהנדסת תעשיה וניהול ורכזת היזמות באגודת הסטודנטים

12063735_10207824279344330_5563636795016963772_n

עשיתי הכל לפי הספר- ומשהו הרגיש לי מפוספס
זהו סיפור על תלמידת תיכון טובה, שהפכה לחיילת טובה, והמשיכה ללימודים גבוהים – בדיוק כמו שמצפים ההורים, ועברה שנה ראשונה טובה.. זהו, זה הפאנץ'.
סתם, נראה לכם שככה אני אתן לסיפור שלי להמשיך?
אז כן, את השנה הראשונה בלימודים עשיתי לפי הספר. הייתי בכל ההרצאות, עשיתי את כל השיעורים, ואפילו קיבלתי ציונים ממש טובים. אבל תחושת הפספוס לא הרפתה… הרגשתי שאם אעביר ככה את כל התואר, כנראה שאצא אל השוק עם ציונים טובים, אבל אפסיד את הדברים החשובים באמת ואת כל הכלים שאפשר לרכוש בטכניון ואי אפשר למצוא במערכת המומלצת. שלא תבינו לא נכון, מבחינתי הצלחה בלימודים חשובה עד מאוד, אך ניתן להשיג אותה גם בדרך אחרת.
החלטתי שמשהו בסדר העדיפויות צריך להשתנות. חברים זה חשוב, וגם חוויות ותכנים ועשייה היא חשובה באותה מידה כמו למידה בשיעור, אם לא יותר. אז החלטתי להיות יותר מעורבת בעשייה החברתית בטכניון.
מישהו המציא תפקיד במיוחד בשבילי
כששמעתי על התפקיד של רכזת יזמות באס"ט, תפקיד חדש לחלוטין שהוגדר בתחילת השנה, הרגשתי כאילו מישהו שמכיר אותי ידע שזה מה שאני מחפשת ויצר תפקיד במיוחד בשבילי. תפקיד שיחשוף אותי לפעילויות מיוחדות שמתרחשות בקמפוס ואף יאפשר לי ליזום אותם.
בשלב זה של חיי חלום הסטארט-אפ הישראלי לא בדיוק קורץ לי
מהי יזמות בשבילי?­­­­ האמת, שזה לא ממש יזמות במובן הקלאסי. בשלב זה של חיי חלום הסטארט-אפ הישראלי לא בדיוק קורץ לי. אבל יש לי יעדים מאוד גדולים שהצבתי לעצמי, ואני סבורה כי יזמות היא חלק בלתי נפרד מכל אחת מהמטרות האלו. למעשה, אני מאמינה שיזמות מתבטאת בכל אספקט בחיים. אם סטודנט מתחיל במשרת סטודנט ובשלב כלשהו הגיע להיות מנכ"ל החברה, האם יש מילה טובה יותר לתארו מאשר כיזם? הייתכן שהוא הגיע למעמדו מבלי לגלות יוזמה, להגדיל ראש, לחשוב על רעיונות ופתרונות יצירתיים ללא הרף? פתרונות אשר הגה בעצמו, לא כאלו שלמד מאיזה ספר..
 מי שיזם בתוך תוכו, ימצא הזדמנויות כמו מטילי זהב בכל פינה.
חברים, יש כל כך הרבה הזדמנויות בטכניון! מי כמוני יודעת כמה הלימודים עמוסים ושואבים, אבל עם מעט תמרון וניהול זמן טוב יותר תוכלו לעשות צעד קטן, להגיע לעוד הרצאה, לבדוק אילו קורסי בחירה בתחום היזמות יש בפקולטה שלכם, להתעניין, וכמובן – אני כאן בשבילכם! מזמינה אתכם לפנות אלי כדי לקבל מידע על מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, על התחרויות האירועים והתכנים השונים. על המשאבים שהטכניון מעמיד לרשותכם ורובכם כלל לא מודעים אליהם!
הצעה נוספת לסיום: כאשר אתם הולכים ברחבי הטכניון, נסו להתנתק מלחצי הלימודים והמחשבות הטורדניות, התבוננו סביבכם, באנשים החולפים, בלוחות המודעות, נסו להיות ערים לסביבה. מי שיאמץ את העצה, כנראה יבחין בקרוב בהזדמנות שמחכה לו.

שלכם,

מור

רכזת היזמות של אס"ט yazamut@asat.org.il

בין יוזמה ליזמות

פוסט אורח מאת: ברק אור

בפברואר 2015 הגעתי לתובנה שאני אכן מסוגל להגות רעיון שאותו ניתן יהיה להוביל לפרויקט ממשי. באותה תקופה בדיוק זכיתי במקום השני בתחרות "פיתוחים ביטחוניים" עבור רעיון חדשני ויצירתי בתחום הביטחון וההתמודדות עם טרור. במסגרת התחרות, נבחנו מעל 60 הצעות ע"י ועדה שמורכבת מנציגים מהטכניון וממערכת הביטחון. ההשתתפות בתחרות ובעיקר הזכייה פתחו עבורי דלתות נוספות שקודם לכן לא ידעתי על קיומן.

אז איך בעצם הגעתי לזה? התחלתי ללמוד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל לפני כ-4 שנים. כבר מהסמסטר הראשון התעניינתי ביזמות ולקחתי את הקורס "היבטים משפטיים ופיננסיים" מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. הלמידה בקורס על עולם היזמות בשיתוף עם החשיפה הרחבה למרצים חיצוניים, תרמו להעמקת התעניינות בתחום והובילו להחלטה: כל שנה אקח לפחות קורס אחד שנוגע ליזמות, ואלך לכל הרצאה של מרצה אורח שמאורגנת בטכניון.

בשנה השנייה בקורס "יזמות וקניין רוחני", למדנו להכין תכנית עסקית ותכנית פיננסית, חיפשנו פטנטים ואף הצגנו בפני משקיעים פוטנציאלים. בשנה השלישית המשכתי ל-"מבוא לכלכלה" ו"מבוא לניהול פיננסי". שני הקורסים הינם תאורטיים, אך עם זאת חשפו אותי ליותר מושגים בעולם הכלכלי.

בתום השנה השלישית חל המפנה, ובעצם הבנתי שהשילוב בין יזמות וכלכלה לתואר בהנדסה יכול להיות מעניין עבורי. החלטתי להירשם לתואר נוסף בכלכלה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. עם הזמן הבנתי שהשילוב של הנדסה עם כלכלה הוא שילוב מנצח. אין שום פרויקט הנדסי שבו התקציב הוא אינסופי והיכולת לאמוד את עלות הפרויקט יכולה להוביל לקבלת החלטות משמעותיות ביותר בתכן הנדסי. התוכנית לכלכלה וניהול בטכניון גרמה לי להסתכל בראייה הרבה יותר מערכתית על דברים.

אחד הדברים הבולטים ביותר שלמדתי בטכניון הוא שכולם בסופו של דבר רוצים להרוויח הרבה כסף ולא משנה כמה אנחנו ננסה לשכנע את עצמנו שכסף הוא "לא הכול בחיים", הוא עדיין מהווה נדבך מרכזי בחיינו אם נרצה ואם לא. סטודנטים רבים, בעיקר בטכניון, היו רוצים להיות יזמים בתום לימודיהם אך הפיתוי ללכת לעבוד בהיי-טק ולקבל משכורת גבוהה הוא רב. בודדים מוכנים ללכת "נגד הזרם" ולא ללכת לעבוד בתום לימודיהם באחת המשרות בחברות הנחשקות, אלא להשקיע את כל כוחם במיזם שעשוי להניב להם רווח גבוה.

לפני כחצי שנה נולד רעיון חדש ועם הרקע שצברתי עד לאותה נקודת זמן החלטתי שהגיע הזמן להרים פרויקט. חברתי באופן עצמאי למהנדס וותיק, בוגר הטכניון שמלווה אותי בחודשים האחרונים יחד עם חברת ההנדסה שהוא עומד בראשה בתהליך התכן הראשוני של המוצר ובסבב גיוס ההון ההתחלתי.

אני מאמין שהדרך הנכונה עבור אנשים המתעניינים ביזמות ורואים עצמם יזמים היא פשוט להתחיל ליזום תהליכים. יזמות היא לאו דווקא עסקית, ואני סבור שיש קשר בין יזמות ויוזמה. איני מאמין שיש דרך ללמוד להיות יזם, מי שיש לו את תכונות האופי המתאימות בד"כ יודע זאת. אופי הפעילות והשעות אותן יש להשקיע בחוסר ודאות מוחלט לגבי עתיד המיזם הינם דברים שיש לקחת בחשבון ואינם מתאימים לכל אדם.

עם זאת, ממליץ בחום לכל אחד לשמוע וללמוד מיזמים שהצליחו. הספקטרום רחב וכדאי לשמוע ולהתייעץ בכל שלב עם אנשים שעברו כברת דרך ביזמות.

 

ברק אור, בן 26 מקרית אתא. נמצא במרחק שבועות בודדים מסיום הלימודים לקראת תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל ולתואר ראשון בכלכלה וניהול בטכניון.

הקורס הקשה והמהנה ביותר שלי בטכניון, לא היה במומלצת

פוסט אורח מאת: נדב אייל

(סטודנט להנדסת מכונות בטכניון. ניהל את תוכנית BizTEC במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, מייסד שותף ב Aerial Guard)

השנה הראשונה בטכניון היתה כאפה מצלצלת

הסיפור שלי מתחיל בצבא. רגע לפני עוד קבע, עצרתי הכל והכרזתי: אני הולך ללמוד הנדסת מכונות בטכניון. חברים טובים ומפקדים מוערכים משכו אותי לכאן ולכאן עם שטף של עצות והכוונות, אבל אני גמרתי בדעתי והשתחררתי. כמובן שלא ידעתי מה זה הטכניון ומה מצפה לי.

אין לי איך לתאר את השנה הראשונה בטכניון מלבד כאפה מצלצלת. הבנתי בהדרגה שתוכנית ה-"עושה תואר ב-4 שנים" יורדת מהפרק. התקבלתי להנדסה אזרחית ומשם ניסיתי בכל דרך לעבור להנדסת מכונות. נפגשתי עם יועצי הפקולטה, וקיבלתי מבטים של "אתה לא מבין איפה אתה נמצא"… השם בראודה עלה כמה פעמים, אבל התעקשתי שיתנו לי הזדמנות, ובסוף גם הצלחתי להצטרף למשפחת הנדסת מכונות.

 קומבינציה של קוסמים

לכתבה copyבאותה נקודת זמן הרמתי קצת את הראש וניסיתי להבין מה קורה פה? לאן מועדות פניי? הניצוץ שהביא אותי לטכניון התחלף  חיש מהר בדחף ההישרדות. ובין המרדף אחר ציונים וקורסים, היה חסר משהו. איפה כל הטכנולוגיות שמשנות עולם? איפה עושים כאן מדע בדיוני? החיפוש אחר התשובות הוביל אותי אט אט לקומה 6 בבניין בלומפילד – מרכז ברוניצה ליזמות של הטכניון – למי שלא היה שם עדיין, יש שם נוף מדהים לצד קפה משובח.

פתחתי את הדלת ואמרתי שאני רוצה לעבוד שם (האמת היא שהייתי צריך לנסות כמה פעמים- לא ויתרתי). נכנסתי לעזור לקדם את תחרות הדגל של הטכניון ליזמות טכנולוגית בארץ – ביזטק, וכשהתקבלתי למכונות גם התקדמתי לנהל את התחרות. מדינת הסטארטאפ, הטכניון, יזמות, זו קומבינציה של קוסמים, לא היה לי ספק.

יש דברים שהטכניון יכול להציע לנו שהם לא רק דרך הקורסים, כמו דלתות סודיות עם אוצרות אגדיים בפנים, תחפשו אותם. במסגרת ביזטק זכיתי ללוות מעל ל-60 קבוצות סטארטאפ ולסקור מעל ל-180 מיזמים. נפגשתי עם מנהלי קרנות הון סיכון, מנהלי אקסלרטורים, מנהלי חממות ועוד. הרמתי ביחד עם צוות מדהים את אירוע ה-Dream Factory בו פנינו לחברות מהתעשייה וביקשנו מהן שייתנו  לסטודנטים אתגרים טכנולוגיים.

זה היה הקורס הקשה והמהנה ביותר שהיה לי בטכניון עד כה, והוא לא היה במומלצת.

הדרך הזאת הובילה אותי בין היתר להתחיל ולעבוד על מיזם עם שותף וחבר טוב. (על המיזם בסוף הפוסט) ישבנו על רעיון שהיה לו והתחלנו בבדיקת ההיתכנות העסקית. לאחר זמן מה הבנו: או שדוחפים או שזונחים. החלטנו על האפשרות הראשונה.

אסכם בזה – לצאת ממצב נוחות זה הצעד הראשון שגורם לנו להיות אקטיביים. להתעקש על משהו, לא לוותר גם שקשה. להכיר אנשים נוספים בטכניון ולקדם עמם רעיונות מוביל לפתיחת דלתות למקומות מעניינים. ולגבי הקושי, כשאנחנו מרימים את הראש מהספר לרוב אנחנו חוטפים בציונים, זה נכון, אבל לא תמיד. תנהלו סיכונים ותעזו, לא צריך ישר לקפוץ למים העמוקים. לפעמים מספיק רק לפתוח דלת אחת גם אם בניסיון הראשון מצאתם אותה נעולה.

————————————————————————————————–

נדב אייל

סטודנט להנדסת מכונות בטכניון. ניהל את תוכנית BizTEC במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון.לכתבה copy

ביחד עם איתי אור הקים חברה העוסקת בתחום ההולך וגדל של עולם הרחפנים. הם מפתחים יכולות אוטונומיות לכלים בלתי מאוישים, אשר יאפשרו לרחפן, בין היתר, לבצע משימות בסביבה רוויית  מכשולים. חודש שעבר התקבלו לאקסלרטור של סמסונג שממוקם ביקום וזכו להשקעה ראשונה של חמישים אלף דולר ומרחב עבודה כדי לקדם את המיזם.
מחפשים עוד חברה מוכשרים אשר מעוניינים להצטרף לצוות ויש להם מה להביא לשולחן. לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל: nadav.eyal87@gmail.com