שלום, אורח

 שם:
 אימייל:
מידע ליזם
גיוס כספים

 

1.כללי

2.מקורות המימון השונים

3.Angels

4.קרנות הון סיכון

5.חממות טכנולוגיות

6.קישורים

 


 

1. כללי

יזמים וממציאים זקוקים להון בכדי לפתח את הרעיון שהגו. השגת מימון למיזם הינו תהליך מורכב הדורש ניהול ותכנון קפדני. מרבית המיזמים משקיעים זמן רב ומאמצים בלתי נדלים בהשגת מימון לעסק. למקור המימון, סכום המימון ותנאי המימון יש השלכה עצומה על התנהלות העסק וסיכויי ההצלחה שלו.


א. כמה כסף לגייס?

עסק זקוק למקורות מימון כל עוד הוא אינו עומד בפני עצמו ומרוויח. אולם לרוב תהליך הגיוס נעשה במספר שלבים, בהתאם להתפתחות המיזם. הסוגיה הנשאלת היא כמה כסף לבקש בכל שלב- הסכום המינימאלי אמור להביא את החברה עד להשגת אבן הדרך הבאה, אולם באופן אופטימאלי, מומלץ לגייס מזומנים כך שיספיקו לפחות לתקופה של 12 חודשים. בעת חישוב הסכום המבוקש כדאי להיות פסימיים בהנחת קצב "שריפת" המזומנים, שכן קופת מזומנים ריקה יכולה להיות הרסנית למיזם. מובן שיש לקחת בחשבון גם את רמת הסיכון בפרויקט ואת מידת הדילול המקובלת על המייסדים. מאידך, החברה צריכה להיזהר שלא לגייס יותר מדי כסף. ראשית, בכדי לא למכור בזול חלקים נכבדים של החברה, ושנית, בכדי שלא ליצור תחושה בארגון כי ניתן לשחרר את הפיקוח ההדוק על העלויות.


ב. שווי החברה לפני הגיוס

הערכת השווי של המיזם לפני הגיוס קובעת את מידת הדילול של בעלי המניות הנוכחיים, ועל כן היא בעלת חשיבות רבה. קיימות מספר שיטות לקביעת שווי החברה, אולם לרב מתבצעת הערכה גסה המבוססת על:

  • השלב בו נמצא המיזם
  • השוואה לחברות אחרות מתחומים דומים
  • מידת השליטה אליה שואף המשקיע


* אחוז השליטה שיקבל מקור המימון שווה לסכום המימון חלקי שווי החברה העכשווי (המורכב משווי החברה לפני הגיוס + הסכום שגויס).


מצגת בנושא היבטים פסיכולוגיים בגיוס הון

ג. שלבים בגיוס כספים

שלבי הגיוס השונים מתבססים על שלב הפיתוח בו נמצאת החברה והם נבדלים זה מזה בסכום הנדרש ובמקורות המימון שאליהם מקובל לפנות:

  • Preseed: גיוס בשלב הראשוני ביותר לצורך בדיקת היתכנות. לרב לא נדרשת השקעה גדולה וניתן להשיג את המימון ממקורות עצמיים, הלוואות או משקיעים פרטיים.
  • Seed: גיוס ראשוני למטרות פיתוח עד לקבלת דגם עובד של המוצר ותכנית עסקית ברורה. רמת הסיכון בשלב זה היא גבוהה יחסית, ולשם גיוס הכספים ניתן לפנות לחממות הטכנולוגיות / משקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון המתמקדות בהשקעה ראשונית.
  • First Stage: גיוס משאבים לצרוך ייצור של אב טיפוס ותחילת הפעילות השיווקית. לרב נעשה על-ידי קרנות הון סיכון או חברות הנכנסות כשותפות אסטרטגיות.
  • Second / Third Round: שלבים מתקדמים המיועדים למימון הפעילות התפעולית (ייצור ושיווק) עד לנקודת האיזון בה העסק הופך להיות רווחי. גיוס המשאבים בשלב זה יכול להיעשות על-ידי הלוואות גישור או השקעה של קרנות הון סיכון.


 

2. מקורות המימון השונים

יזם המחפש מימון לעסק יכול לפנות לאחד מן המקורות הבאים:

  • מימון עצמי/ לקוחות / ספקים (Bootstraps): שימוש בהון העצמי של היזם או השגת מימון מלקוח מרכזי עתידי או ספק עיקרי. למשקיע מסוג זה יש יתרונות נוספים מעבר למימון הכספי, אולם יש להיזהר מניגודי אינטרסים עתידיים אשר עלולים להפריע בביצוע האסטרטגיה העסקית של החברה.
  • משפחה / קרובים / חברים: מימון באמצעות הלוואות מקרובים. במקרה כזה מומלץ לפרט את תנאי ההלוואה המפורשים בכתב, על מנת להימנע מחוסר הבנה או אי נעימות בעתיד.
  • משקיעים פרטיים (Angels): אנשים פרטיים בעלי הון עצמי המחפשים להשקיע את כספם במיזמים. ברב המקרים המשקיע לוקח חלק במועצת המנהלים ותורם לארגון גם מניסיונו ומקשריו.  
  • קרנות הון סיכון: חברות המנהלות קרנות השקעה גדולות שמטרתן להשקיע במיזמים תוך ניהול מיטבי של סיכוי מול סיכון. קרנות הון-סיכון מלוות את החברה מבחינה ניהולית ומקצועית והן מהוות את מקור המימון העיקרי לחברות הזנק בישראל.
  • חממות טכנולוגיות / מדען ראשי: החממות מעניקות מימון ראשוני לפרויקטים טכנולוגיים בזמן תהליך הפיתוח. כמו כן קיימות מענקים ייחודיות מטעם המדען הראשי וקרנות בינלאומיות לעידוד פרויקטי מחקר ופיתוח.


נרחיב את הדיבור על שלושת מקורות המימון האחרונים שכן אלה הם המקורות השכיחים ביותר:

 


3.
Angels

הביטוי "Angels" מתייחס לאנשים פרטיים בעלי אמצעים, המעוניינים להשקיע את הונם בחברות סטארט-אפ, בדרך-כלל בשלבים הראשוניים של המיזם. בארה"ב זהו מקור המימון הגדול ביותר לחברות הזנק.

המשקיעים הפרטיים הם במקרים רבים אנשי עסקים או יזמים שהצליחו, וככאלה הם תורמים לארגון לא רק את כספם אלא גם את כישוריהם, ניסיונם וקשריהם. זאת באמצעות הצטרפות למועצת המנהלים של החברה או ע"י מתן ייעוץ חיצוני. תרומה זו יכולה להיות רבת ערך לעסק החדש. לעיתים משקיעים פרטיים עובדים בקבוצות על מנת לשפר את יעילותה של בדיקת הנאותות ולאפשר ביצוע השקעות גדולות.

השיקולים החשובים ביותר עבור משקיע פרטי בהחלטת ההשקעה הם אישיותו של היזם והערכת הפוטנציאל של המוצר / השוק.

היתרונות בקבלת מימון באמצעות "Angel":

  • תהליך מציאת המשקיע וקבלת המימון עורך זמן קצר יותר בהשוואה למימון באמצעות קרן הון-סיכון
  • תהליך בדיקת הנאותות לרוב קצר יותר ופחות מעמיק
  • תנאי המימון הם לרוב נוחים יותר: משקיעים פרטיים מצפים בדרך-כלל לשיעור תשואה נמוך יותר על השקעתם מאשר קרנות הון-סיכון, ורמת הדילול של היזם תהיה קטנה יותר

החסרונות בקבלת מימון באמצעות "Angel":

  • קיימים משקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעה על-בסיס אופורטוניסטי ואינם מעניקים כלל תמיכה לעסק מעבר להשקעתם הכספית
  • גם כאשר המשקיע הפרטי מעורב ומסייע, במקרים רבים התמיכה הניהולית הניתנת על-ידי קרן הון-סיכון גדולה יותר (לדוגמא: בקביעת יעדים, איוש תפקידים וניהול העסק)
  • יכולות המימון של קרנות הון סיכון הן לרב גבוהות יותר
  • לעיתים המשקיע הפרטי מעוניין להיות מעורב יתר על המידה, גם בתחומים בהם אין לו כל ידע או ניסיון. כדאי להימנע מלקשור את החברה למשקיע מן הסוג "שיודע הכל"
  • לעיתים נוכחותו של משקיע פרטי בארגון מהווה סיבה מספקת לדחיית מימון המשך על-ידי קרן הון-סיכון (בשל חוסר מקצועיות או חוסר כימיה)


כיצד למצוא משקיע פרטי?

למרות שקיימים משקיעים פרטיים רבים יחסית, רצונם לשמור על פרטיותם ולא להיחשף ברבים יוצרת קושי באיתור ופנייה אליהם. המקור הטוב ביותר הוא דרך קשרים אישיים של היזם- שותפים, חברים או קרובים היכולים להפנות אותו באופן אישי למשקיע מסוים. גם אנשי מקצוע כגון עורך הדין או רואה החשבון של החברה יכולים לסייע בחיפוש משקיע פרטי. קיימות גם חברות שתפקידן לסייע ליזם באיתור משקיעים תמורת תשלום.


לסיכום:

יזם המחפש השקעה צריך להגדיר לא רק את הדרישות הכספיות של הארגון אלא גם את הכישורים והקשרים הרצויים של המשקיע. לפני קבלת מימון ממשקיע פרטי, על היזם להבין את מניעי המשקיע ומטרותיו ולהגדיר עימו בבירור את תרומתו ותפקידיו.



4. קרנות הון סיכון

א. מהי קרן הון סיכון?

קרן הון סיכון (VC) מגייסת כספים ממספר מועט יחסית של שותפים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיוניות, ארגונים ואף אנשים פרטיים בעלי הון. את כספי הקרן משקיעים מנהליה בחברות סטארט-אפ, בעלות פוטנציאל צמיחה כלכלי, הנבחרות בקפידה. ההשקעה הכספית מלווה בתמיכה וסיוע ניהולי לשם השגת המטרה המשותפת של החברה והקרן: הצלחה כלכלית. הצלחה זו תאפשר את מימוש ההשקעה, אשר נעשה לרב ב"שלב היציאה"  (exit) כלומר בעת מכירה / מיזוג או הנפקה של החברה בבורסה. לצורך לכך,אנשי קרן הון-הסיכון ממלאים תפקיד פעיל בניהול השוטף של החברה. הם משתתפים בישיבות מועצת המנהלים ודורשים מהנהלת החברה דיווח סדיר ומקיף על פעילותה ומצבה הפיננסי.

קרנות הון-סיכון מהוות כיום את מקור המימון הגדול ביותר עבור חברות הזנק בשוק הישראלי, ולרב הן אינן משקיעות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים אלא בשלבים מאוחרים יותר של פיתוח יכולות שיווק ותשתיות ייצור. קיימות קרנות המתמחות בשלבי השקעה שונים או בענפים מסוימים.

חברות הון סיכון מרוויחות את כספן משני מקורות:

  1. דמי ניהול: בתמורה לניהול קרן ההשקעה מקבלת החברה דמי ניהול שנתיים העומדים על כ- 2% מסך גובה הקרן
  2. אחוז מרווחי הקרן: מנהלי הקרן מקבלים לרב כ-20% מכלל הרווח הנקי שהקרן עשתה במהלך תקופת ההשקעה.


ב. מה מחפשים אנשי הקרן?

היעד של מנהלי הקרן הוא להשיג תשואה שנתית ממוצעת של כ- 25% על כספי הקרן. אורך החיים הממוצע של קרן נע בין 7-10 שנים: בשנתיים-שלוש הראשונות מנהלי הקרן מבצעים את ההשקעות כאשר כל השקעה ניתנת לתקופה של חמש שנים, בשנתיים-שלוש האחרונות הקרן "קוצרת" את הרווחים.  תיק ההשקעות אמור לפזר את הסיכון ככל שניתן, ומחקרים מראים כי מספיק ש 10%-20% מן החברות המושקעות אכן יבצעו exit מוצלח בכדי שהקרן כולה תשיג את התשואה השנתית הרצויה. על מנת לפזר את הסיכון ככל שניתן, מעדיפות הקרנות ברב המקרים שלא להוות מממן יחיד לחברה אלא לבצע השקעה משותפת עם קרנות נוספות. בהרכב השקעה טיפוסי נמצאת קרן "מובילה" ומספר קרנות נוספות המשתתפות בהשקעה. למרות כל זאת, מנהלי הקרן משקיעים זמן רב בבחירת החברות בהן ישקיעו, בכדי לברור את ההשקעות בעלות פוטנציאל התשואה הרב ביותר בסיכון הנמוך ביותר.


מה חשוב למנהלי הקרן למצוא בחברה שבה הם מתכוונים להשקיע?

  • ההנהלה: צוות ניהולי בעל ניסיון והצלחות עבר, עם יכולות משלימות ואישיות מתאימה להובלת הפרויקט
  • הענף / השוק: ענף במגמת צמיחה, עוצמת תחרות סבירה, ופוטנציאל רווחיות בשנים הקרובות. האם קיימים הלקוחות שיעידו כי הם מעוניינים לקנות את המוצר? ברב המקרים ניתן לומר כי קרנות הון סיכון משקיעות בענפים מסוימים בלבד- אלה הם אותם ענפים הנמצאים בתנופת צמיחה. סביר להניח כי יזם, אשר העסק שלו אינו משתייך לענפים ספציפיים אלה, יצטרך לחפש מימון ממקורות אחרים
  • היתרון התחרותי: היכולות הייחודיות של החברה ועד כמה הן ברות קיימא. האם המודל העסקי ניתן ליישום והאם התזמון נכון
  • ההחזר הכספי: גודל החברה וסיכוייה להנפיק / להימכר בשנים הקרובות, אחוזי השליטה בחברה ומספר המקומות במועצת המנהלים

 

ג. עבודת הכנה לפני הפנייה לקרן

היזם וצוות ההנהלה צריכים לבצע עבודת הכנה יסודית ומעמיקה בטרם הפנייה לבקשת מימון מקרן הון סיכון. 

העבודה נעשית בשני מישורים: הכנת המצגת ובחירת הקרנות אליהן כדאי לפנות.


הכנת המצגת

המצגת מבוססת על התכנית העסקית וצריכה להיכתב בבהירות ובתמציתיות:

  • שפת ה- VC היא אנגלית ועל כן יש לכתוב את המצגת בשפה זו
  • בתחתית כל שקף כדאי שתופיע הערת סודיות
  • יש להתאמן היטב על העברת המצגת, לוודא עמידה בזמנים (לרוב כ-15 דקות לפני שאלות) ולהתכונן לשאלות אפשריות של אנשי הקרן


קישורים רלוונטים:

טיפים להכנה והצגת המצגת

 

בחירת הקרנות

בשלב הראשוני מומלץ לפנות ל 3-6 קרנות הון-סיכון אשר פרופיל ההשקעה והפילוסופיה העסקית שלהן תואמות לדרישות המיזם.

לשם כך כדאי לבדוק את הקריטריונים הבאים בטרם הפנייה לקרן:

  • תחומי ההשקעה המועדפים על הקרן
  • תחומים בהם הקרן נמנעת מלהשקיע
  • השלב המועדף על הקרן מבחינת בגרות החברה המושקעת
  • גודל ההשקעה המקובלת בקרן (כולל מינימום ומקסימום)
  • האם יכול להיווצר ניגוד אינטרסים בשל חברות שכבר מושקעות על-ידי הקרן

 

 


מידע אודות הקרנות השונים ניתן למצוא באתרי האינטרנט שלהן ובקישורים הבאים:

רשימת קרנות הון סיכון בישראל

http://www.ivc-online.com

 

מדריכים לקרנות הון-סיכון אמריקאיות (בתשלום):

www.nvca.org

www.ventureone.com
www.wavc.net

ד. הפנייה ל-VC

לאחר בחירת הקרנות אליהם מעוניין היזם לפנות, כדאי מאד למצוא מישהו שיוכל להפנותו אישית לקרן (יזם אחר / משקיע אחר / עורך-דין / רואה חשבון).  אנשי קרנות הון-סיכון אינם חותמים על הסכמי סודיות ועל כן אין לחשוף בפניהם כל מידע סודי בשלבים הראשוניים של התהליך.

הפנייה הראשונית נעשית באמצעות הדואר האלקטרוני:

  • כדאי לציין מי הפנה אתכם, לכתוב מספר מילים על המיזם ולצרף את תקציר המנהלים
  • אין לפנות כל עוד החומר אינו מוכן עדיין
  • כדאי להימנע משליחת ההודעה לתפוצה נרחבת
  • כל החומר הנשלח צריך להיות באנגלית (חשוב להשתמש בבדיקת האיות)
  • אין לצרף קבצים כבדים או חומר רב

 


במידה והחומר שנשלח עניין את אנשי הקרן, תיקבע פגישה פנים אל פנים בה תוצג המצגת.

להלן מספר נקודות חשובות לגבי פגישה זו:

  • כדאי לשלוח את החומר שיוצג מספר ימים מראש
  • יש לשים דגש על ניהול הזמן בפגישה. במידה והזמן אוזל כדאי לשאול את קהל המאזינים במה להתמקד
  • רצוי להגיע לפגישה ולהציג בצוות, אולם עדיף לבוא לבד מאשר להביא שותף שאינו תורם כלל לדיון
  • כדאי לזכור, הפגישה הראשונה מיועדת ליצירת עניין וללמידה ולא למכירה!


מצגת בנושא הפנייה לקרן הון סיכון

ה. מסמך העקרונות (Term Sheet)

במידה וקרן הון-הסיכון מעוניינת להשקיע בחברה, היא תפיק מסמך עקרונות המהווה הצעה ראשונית ליזם ובסיס למשא-ומתן עימו. מסמך העקרונות הינו זיכרון דברים המגבש את תנאי ההשקעה בחברה. התנאים המפורטים במסמך אינם מחייבים וחתימה עליו מעידה על כוונת הצדדים לשאת ולתת על השקעה בחברה תחת המסגרת הכללית המותווית במסמך. בשל כך מובהר במסמך כי ההשקעה עצמה כפופה לשיקול דעת המשקיעים, לבדיקה מקפת של מצב החברה והסכמה על מסמכים סופיים. בתהליך המשא ומתן ובעקבות בדיקת הנאותות עשויים להשתנות תנאי ההשקעה לעיתים בצורה מהותית.


מסמך העקרונות מכיל בדרך-כלל את המרכיבים הבאים:

  • ההשקעה: סכום ההשקעה המוצע על-ידי הקרן ושווי החברה לפני ההשקעה (המשקיע ישאף לכך ששווי החברה יעשה על בסיס דילול מלא). שני פרמטרים אלה יקבעו את אחוז השליטה של הקרן בחברה ואת המחיר למניה. המסמך מפרט גם את מספר התשלומים ואבני הדרך עליהם מתבססים מועדי התשלום (האינטרס של החברה הוא לקבל את כל ההשקעה בתשלום אחד בלתי מותנה), וכן את מועד החתימה והסגירה.
  • זכויות המשקיעים: המשקיעים מחזיקים ב"מניות בכורה" בעלות זכויות עדיפות על פני המניות הרגילות. להלן חלק מן הזכויות המפורטות:
  1. במקרה של פרוק החברה, מיזוג או מכירה, מניות הבכורה מקנות למשקיע את הזכות לקבל את סכום השקעתו בצרוף ריבית בשיעור קבוע מראש, לפני כל חלוקה של עודפי הנכסים לבעלי המניות הרגילות.
  2. הגנה בפני דילול בכל מקרה בו תנפיק החברה בעתיד מניות במחיר הנמוך ממחיר המניה אותו שילמו המשקיעים.
  3. הזכות להשתתף בכל גיוס עתידי של החברה על מנת לשמור על החלק היחסי בחברה.
  4. זכויות וטו לגבי החלטות הקשורות למהות העסק או גורליות לעתידו (כגון אישור התקציב השנתי, מינוי נושאי משרה בכירים, עסקאות מיזוג או רכישה וכדומה).
  • מגבלות על המייסדים: בחברות מתחילות (Seed Money) הישארותו של המייסד חיונית להצלחת הפרויקט. אי לכך המשקיע ינסה ליצור תמריץ להישארות היזם בחברה לעיתים על-ידי הפיכת המניות המגיעות לו לאופציות. בחברות הנמצאות בשלב מתקדם יותר בעת ההשקעה, ישאפו המשקיעים להגביל את זכותם של המייסדים למכור את מניותיהם.
  • איסור קיום מגעים וסודיות: בכדי לאפשר את המשך הבדיקות בעניין ההשקעה, החברה מתחייבת שלא לעסוק בחיפוש אחר משקיע אחר בתקופה הקרובה והקרן מתחייבת לשמור על סודיות המידע הנחשף בפניה.


קישורים רלוונטים:

היבטים משפטיים של השקעות הון סיכון

דוגמא למסמך עקרונות

 


ו. בדיקת נאותות (Due Diligence)

לאחר גיבוש מסמך העקרונות מבצעים המשקיעים בדיקות לבחינת מצב החברה ונכסיה. בדיקות אלה נקראות Due Diligence והן מקיפות, מעמיקות ועורכות זמן רב (לעיתים מספר חודשים). הבדיקות כוללות מספר נושאים:

  • החברה: כולל מסמכי רישום, הסכמים המתייחסים למניות החברה ולבעלות עליהן, הסכמי העסקה של העובדים הבכירים, הסכמי התקשרות עם בעלי עניין  וכדומה.
  • כספים וחשבונאות: כולל דוחות כספיים, הנהלת חשבונות, מיסוי, התחייבויות וכדומה.
  • נושאים משפטיים: הסכמי ידע ורישיון, הסכמי שותפות, הסכמים מהותיים בנוגע להון החברה, תביעות משפטיות וכדומה.
  • טכנולוגיה ופטנטים: כל קניין רוחני כולל פטנטים רשומים, בקשות לפטנטים, שמות מסחריים, זכויות יוצרים וכדומה.
  • משאבי אנוש וצוות ההנהלה: פרופיל המנהלים ויכולת העבודה בצוות, השכלה וניסיון של שאר העובדים.

לשם ביצוע הבדיקות על החברה להכין את כל המסמכים הקשורים לנושאים הנ"ל ולהעבירם למשקיע או ליועציו. מומלץ להתחיל בהכנה וארגון של החומר בשלבים מוקדמים כדי לקצר ככל הניתן את משך הזמן שבין חתימת מסמך העקרונות וחתימת החוזה הסופי.


בדיקת הנאותות איננה חד-צדדית, גם החברה צריכה לבדוק היטב מיהו המשקיע הנכנס כשותף ואמור ללוות את החברה לאורך זמן רב, והאם תוכל ללמוד לחיות לצידו של שותף זה הדורש מעורבות ויכולת השפעה על פעילות החברה. לצורך כך כדאי ליזם לבדוק ולהתייחס לנושאים הבאים:

  •  מהן ההשקעות האחרונות של הקרן? מיהן החברות שקיבלו את המימון ומה מצבן?
  • מיהם השותפים ומנהלי הקרן? האם קיימת כימיה טובה על בסיס אישי (יושר, כנות, אתיקה)? מהו הרקע שלהם וכמה תיקי השקעות הם מנהלים במקביל (כלומר עד כמה הם עסוקים)?
  • חשוב לשוחח עם יזמים וחברות שקיבלו מימון מן הקרן, לא רק חברות שהצליחו אלא גם חברות מדשדשות או כאלה שפשטו רגל
  • כדאי לשמוע גם מה חושבים מנהלי קרנות אחרים מן הענף על הקרן, שותפיה ומנהליה

במידה ושני הצדדים מעוניינים, ייחתם חוזה השקעה המשקף בפרוט והרחבה את כל התנאים שהוסכמו בין הצדדים לאחר בדיקות הנאותות. בחוזה נקבע המועד לביצוע הסגירה (closing) של העסקה, אשר בו יועבר סכום ההשקעה לחברה כנגד הקצאת המניות למשקיעים.


קישור רלוונטי:

פירוט רשימת המסמכים לבדיקת נאותות

 


ז. הבעיות בקבלת מימון מקרן הון סיכון

נתוני העבר מראים כי על כל עשרה יזמים הפונים לקרנות הון סיכון, רק יזם אחד אכן יקבל את המימון הנכסף. אולם, למרות שיזמים רבים מקווים לקבל מימון מקרן הון סיכון, חשוב לזכור כי זהו הליך הטומן בחובו חסרונות לא מעטים:

  • רבים מהמנהלים והשותפים בקרנות לעולם לא ניהלו עסק בעצמם ולכן יכולות הניהול שלהם נמוכות ואינן מעניקות ערך מוסף לחברה.
  • הסכום הכספי המושקע בקרן ומספר תיקי ההשקעות בה מטפל כל מנהל הולכים וגדלים כל הזמן. כתוצאה מכך למנהלי הקרן אין די זמן בכדי להקדיש לכל חברה בנפרד או להתמקצע בתחומה הספציפי.
  • סכומי הכסף העצומים המופקדים בידם הופכים את מנהלי הקרן ליהירים ולעיתים אך לבלתי אמינים מנקודת ראותו של היזם.
  • השותפים בקרן מנהלים השקעות וכספים של מישהו אחר, זהו אינו כספם שלהם. בנוסף, קיומה של הקרן מובטח לתקופה של 7-10 שנים בשל דמי הניהול הנדיבים שמקבלים מנהליה.
  • טווח הראייה של מנהלי הקרן הוא קצר (כמספר השנים הנותרות של הקרן).
  • קיימים פערים תרבותיים גדולים בין היזם לאנשי הקרן: למייסדים  יש חזון "מיסיונרי" וצורך בהישגיות והם פועלים פעמים רבות לפי אינטואיציות. לעומתם, למשקיעים יש פורטפוליו כלכלי והם פועלים מתוך ראייה פיננסית וצורך בשליטה. פערים אלה יוצרים פעמים רבות חוסר אמון ושברים ביחסים שבין המייסד והמשקיע.


5. חממות טכנולוגיות

אחת האופציות המימוניות שמעמידה המדינה ליזמים בתחילת דרכם היא השתלבות באחת מ- 24 החממות הטכנולוגיות הקימות בארץ, אשר פועלות בתמיכת המדען הראשי ומשרד המסחר והתעשייה.

החממות ליזמות טכנולוגית מעניקות סיוע כספי ראשוני לתקופה של שנתיים, על מנת לאפשר ליזם לפתח את הרעיון שלו מבחינה טכנולוגית ועסקית.


קריטריוני קבלה לחממה

לחממה מתקבלים פרויקטים עסקיים המבוססים על רעיון טכנולוגי אשר קיימת בו חדשנות. על היזם להראות כי הרעיון העסקי העומד בבסיס הפיתוח הטכנולוגי עשוי בסבירות גבוהה להצליח בשוק הבינלאומי. תנאי הכרחי לקבלת המימון הוא התחיבות לבצע את הייצור העתידי בארץ.


תקציב החממות

החממה מעמידה לרשות היזם תקציב הנע בין 350,000$- 600,000$ לתקופה של שנתיים ימים. חלק מן התקציב מגיע במימון המדען הראשי וחלקו מן החממות עצמן. בתמורה להשקעה מקבלת החממה חלק מן הבעלות על החברה.


שירותי החממה

מבין השירותים העיקריים המוצעים על-ידי החממות:

  • סיוע בבדיקת ישימותו הטכנולוגית והשיווקית של הרעיון והכנת תכנית מחקר-ופיתוח
  • הדרכה, הכוונה ובקרה מקצועית וניהולית
  • אספקת שירותי אדמיניסטרציה (מזכירות, הנהלת חשבונות, ייעוץ משפטי...)
  • סיוע בהכנת התכנית השיווקית ובגיוס כספים


קישורים רלוונטים:

אתר המדען הראשי-פרויקט חממות טכנולוגיות

אתר החממות

חממת הטכניון

 


6. קישורים

לשכת המדען הראשי

מאגר קרנות המימון בישראל- 2004 (כולל משרד התמ"ס, בנקים, קרנות פילנתרופיות וקרנות הון-סיכון)

מענקים וקרנות בינלאומיות